הסנה הבוער

ביקשתי למתוח את רגע ההתגלות לגובה, כאילו האש עצמה נעשית עמוד העולה מן הארץ אל השמים.

המלאך נושא בידו את נעלו של משה, לא כמחווה רכה בלבד אלא כהמשך לציווי האלוהי. הנעל התלויה נעשית לעדות, לרגע שבו נקרא האדם להסיר מעליו את החולין ולעמוד ערום לפני הקדושה.

והאש איננה מכלה, לא את הסנה, אף לא את השליח, אף לא את האדם.

״שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא״ (שמות ג׳, ה׳)